באירופה וביחוד בקרב בתי המלוכה ובעלי המעמד הגבוה, לא נהוג להתקשט ביהלומים בשעות היום אלא אם מדובר בחתונה או באירוע מיוחד. הבלינג הכי גדול שהם מורשים לענוד במשך היום הוא מחרוזת פנינים. תכשיטי יהלומים כגון עגילים, שרשראות ובעיקר קוליירים, שעונים וצמידים נראים רק בשעות בין הערביים או לאחר שש בערב ביחוד במסיבות קוקטייל, באירועים רשמיים ובקבלות פנים. טבעות יהלומים פטורות מהכלל הזה אלא אם הקראט מאד מאד גבוה. זה נחשב לזול ולא מכבד. אם אנשים מבחינים ביהלומים שלך לפני שהם מבחינים בך, זה פועל נגדך או כמו שאמרה קוקו שאנל- “לפני שאת יוצאת מהבית, תסתכלי במראה ותורידי דבר אחד”.
לעבודה ובכלל, נהוג לענוד תכשיטי יהלומים עדינים וקלאסיים, כמו עגילים צמודים לאוזן או שרשרת תליון פשוטה. הם נמנעים מתכשיטים נוצצים מדי מסיחים את הדעת ומנקרי עיניים.
להבדיל מהאירופאים, נמצאים אמריקאים ושם The more the merrier
בוקר, צהרים וערב הם מנצנצים כמו ארון לתצוגת תכשיטים. טבעות גדולות, צמידי טניס ענקיים וקוליירים נראים בכל מקום ובכל שעה. ככל שהם יותר מחצינים ומשוויצים בתכשיטים כך המעמד והעושר שלהם מוצגים לעיני כל ושם הבלינג בלינג הכי נחשב.
אנחנו הישראלים נמצאים איפשהוא באמצע אבל נוטים יותר לכיוון התרבות האמריקאית. חלקנו אוהבים להחצין את העושר, המעמד, המותגים והיהלומים וחלקנו צנוע יותר, ואני אומרת שיהלומים זה הדבר. בכל שעות היום ועם כל לבוש. אז עופו על החיים ותענדו מה שבא לכם, מתי שבא לכם ואיך שבא לכם בייחוד כשאתם קונים SOLO K
